החלטה בתיק בש"א 3052/08

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט שלמה אלבז) בתמ"ש 4460/05 מיום 5.5.08.

טענות הצדדים

1.       ב"כ המבקשת מבסס את הבקשה בכך שהמבקשת פנתה אליו לשם קבלת יצוג משפטי בהליך הערעור בסמוך למועד האחרון הקבוע להגשתו, ועל כן לא נותר סיפק בידו להיערך בהתאם ולהכין את הודעת הערעור כדבעי.

2.       המשיב טוען, מנגד, כי המבקשת לא הוכיחה קיומו של טעם מיוחד להארכת מועד הקבוע בחיקוק, וכי הבקשה נוסחה בלאקוניות ובתמציתיות, ללא תמיכת הנטען בה בתצהיר כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

דיון

3.     מועד להגשתו של ערעור אזרחי קבוע בחיקוק, ועל כן חובה על המבקש  הארכת מועד לבסס בקשתו על "טעם מיוחד", זאת כאמור בהוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. יודגש כי בנושא זה מקפידים עם בעל הדין הקפדה יתירה (ר': זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 897). יתירה מזו, גם מקום שהמבקש אינו חייב להראות "טעם מיוחד", כדי לזכות בהארכת מועד, לא יאריך בית המשפט את המועד כדבר שבשיגרה, אלא אם הראה המבקש צידוק לכך (שם, ס' 682). טעמים מיוחדים, אף שאלה לא הוגדרו באופן שיטתי וכולל, ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. בין היתר, ייבחנו משך האיחור, "האם הבקשה הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך, מהו הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור, מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור, וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו נחלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן ארכה להגשתו" (ר': בש"א 5636/06 נפתלי נשר נ. שלומי גפן, כב' השופטת ד' בייניש (כתוארה אז) לא פורסם).

       בעיקרון, נטו בתי-המשפט להיענות לבקשה להארכת מועד שעה שהנסיבות, בעטיין חל האיחור, לא היו בשליטתו של בעל הדין - המבקש. כדוגמא, הוכרה מחלת בעל הדין כטעם המצדיק הארכת מועד. מנגד, בצידה האחר של משוואה זו, לא הוכרו טעמים הנעוצים  בבעל הדין עצמו כטעמים המצדיקים הארכת מועד (ר': בש"א 1038/85 בע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ. עומר גלבוע חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ (בפירוק). בלשון אחר, ככלל, נועדו "הטעמים המיוחדים" לסלול  דרכו של בעל הדין ולפתוח לו שערי בית המשפט, מקום בו סוכלה כוונתו להגיש ערעור, בשל אירועים שמחוץ לשליטתו הרגילה או בשל תקלות שלא יכול היה להיערך אליהן מראש (ר' ע"א 6842/00 ידידיה נ. קסט, פ"ד נה(2) 904). ומנגד - אין בטעמים המיוחדים משום ראש גשר כדי לפרוץ דרך למי שבשקידה סבירה יכול היה לנקוט פעולה במועד מוקדם ולא עשה כן מתוך בחירתו שלו.

4.       בעניינו, הבקשה נוסחה בתמציתיות ובלא פירוט. הבקשה אינה נתמכת בתצהיר לביסוס הנטען בה, כנדרש בהוראת תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ונעדרת כל פירוט או הנמקה המבארת את פשר השתהותה הנטענת של המבקשת בפנייתה לקבלת יצוג משפטי בהליך הערעור. יתרה מזו, לא נטען כי השתהות המבקשת נבעה מגורם כלשהו המצוי מחוץ לשליטת בעל הדין שלא ניתן היה להיערך אליו מראש, אלא נראה כי הדבר קשור בהתנהלותה או במחדלה להתנהל.

כמו כן, פסק הדין נשוא הערעור לא צורף לבקשה, ולא ניתן ללמוד דבר מהאמור בבקשה לעניין סיכויי הערעור להתקבל, באשר לא נטען בה דבר לעניין זה. יתרה מזו, לא צורפה לבקשה כל אסמכתא המעידה על היקף החומר בתיק דנן, והמבססת את הטענה כי אכן מדובר בחומר רב ה"מתפרש על פני מספר רב של קלסרים עבי קרס" (סעיף 3 לבקשה). הטענה בדבר עומס עבודה רב נטענה באופן כללי וסתמי, ללא פירוט או הנמקה. עומס עבודה לא הוכר בפסיקה כטעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת ערעור, שכן אלו עניינים מן הסוג שבין בעל-דין לעורך-דינו (ר': בש"א 2901/99 דניאלי מיכאל נ' דניאלי אסתר, לא פורסם; בש"א 8179/98 סטלה לוין נ' עו"ד יעקב פרצוב, לא פורסם; בש"א 5778/94 מדינת ישראל נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות דלק בישראל, פ"ד מ"ח(4) 872; בש"א 5676/94 זאב צוקר נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, לא פורסם).

יחד-עם-זאת, במקרה דנן הוגשה הבקשה בטרם חלף המועד האחרון להגשת הודעת הערעור. פסק הדין ניתן ביום 5.5.08, והבקשה שבפני הוגשה ביום 18.6.08, ימים מספר בטרם הסתיימה התקופה הקצובה בחוק להגשת הערעור, ועל כן בטרם התגבשה הסתמכות מצד המשיב על סופיות דיון בעניינו. בנסיבות אלה לא ניתן לומר כי התגבשה "מעין חסינות" אצל הצד שכנגד מפני המשך ההליכים הנובעת מציפייה לגיטימית שפיתח המשיב לסיום ההליכים בין הצדדים, בסוברו כי המבקשת השלימה עם החלטת בית משפט קמא ואין בכוונתה לערער עליה, ומכל מקום האפשרות שתעשה כן טרם חלפה.

התוצאה

הבקשה מתקבלת.

הערעור יוגש עד ליום 15/8/08.

ניתנה היום י' בתמוז, תשס"ח (13 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.